דפי הנצחה

קורות חיים יהודית ירון- בת העמק

כ"ג באב, תרצ"ב | 25/8/1932

בת זקונים לדויד צירקין-צפריר ושרה נוימן, ממייסדי עין חרוד ואחות לצפרירה, נגה ז"ל וניצה.

סבא דויד היה אגרונום ידוע אשר פיתח זנים רבים של ורדים וסבתא שרה עבדה בטיפול בתינוקות והקימה את חדרי הבידוד הראשונים בעין חרוד, שלימים ייקראו איזולטור.

יהודית נולדה בעמק. אותו העמק בו חיה כל חייה.

נכדיה מספרים, שמשיחות עם סבתא על ילדותה בעמק היא תיארה ילדות מאושרת, קרובה לטבע ולאדמה. לינה משותפת בבית הילדים, עם מנורות הנפט שהחליפו את החשמל וטיולי לילה ולינה בשטח.

בבגרותה, לקראת גיל 17, נוצר קשר ראשון עם שרגא בן הקיבוץ שהגיע במסגרת ילדי טהרן. בתקופה זו שרגא עבד בהסעות הילדים לעבודות השדה ויהודית התלוותה אליו לנסיעות אלו ולירושלים. כבר אז הסתבר שלאהבתו הראשונה להגה התווספה אהבתו לטרמפיסטית והטרמפ הפך לימים כנסיעה אל חיים משותפים בהמשך חייהם.

בהמשך הקימו את ביתם בצריף בעין חרוד, שם נולדה דליה ביתם הבכורה בשנת 1951. גם כאן זווכרת אמא שללידה של דליה שרגא לקח אותה לבית החולים עם הטנדר של המוסך. ב 1955 נולד בנם השני דרור היישר אל תוך תקופת הפילוג שבה למעשה משפחתה של יהודית מתפצלת. יהודית ושרגא בוחרים להמשיך לבסס את חייהם באיחוד על אף שהוריה של יהודית נשארו בקיבוץ המאוחד. בשנת 1957 נולדת ביתם השלישית תמר ובשנת 1964 נולד בנם הרביעי יואב. בשנת 1969 מאמצים שרגא ויהודית את אבשלום, חברו של דרור ובכך מאפשרים לו להישאר בקיבוץ ולהמשיך להיות בן משפחה. בשנה זו נולד בן הזקונים בנם החמישי- אייל.

בשנים אלו עבדה יהודית בטיפול בתינוקות וילדים ולאחר מכן בענף הנוי בעין חרוד. לאחר מכן למדה גזירה ותפירה ועבדה תקופה ארוכה ויפה במתפרה.

ברבות השנים המשפחה התרחבה וגדלה ובשנת 1988 אירוע טראגי ומפתיע פוקד את המשפחה כאשר שרגא נפטר מדום לב ומותיר אחריו את יהודית בגיל 56 אלמנה וכמורשתו המשיכה להקפיד על האחדות המשפחתית. וכך, כאשר המשפחה הולכת ומתרחבת יהודית מתפקדת כזקנת השבט הגאה והאהובה.

במשך שנים רבות, שהחלו לאחר פטירתו של שרגא גילתה יהודית את אהבתה לתרבות היסטוריה ופנאי. שנים רבות פקדה את דורות בגלבוע שם הקפידה להגיע לשיעורי היסטוריה, תנ"ך, אומנות ועוד. יהודית אהבה לספר ולשתף על הידע הרב אותו ספגה בשיעורים אלה וניכר היה כי תחביב זה מילא והעשיר את חייה.

תחביבים נוספים שלה היו שחייה, סריגה ותפירה וטיפוח הנוי סביב ביתה.

בשנים האחרונות בעקבות מצב בריאותי עוברת יהודית לבית הדר, שבו שהתה עד יומה האחרון. בתקופה זו זכתה לליווי וטיפול מסור ואוהב, לבית שהפך להיות פינה חמה עבורה. יהודית מצאה בבית הדר תעסוקה איכותית, חוגים מעשירים ומקור לבטחון. על כך משפחתה מודה ומוקירת הערכה.

עד יומה האחרון, זכתה יהודית להיות עטופה במשפחה אוהבת .כ 13 נכדים, 15 נינים, כלות וחתנים אהובים.

יהודית תיזכר לכולנו בסבר פניה הנעימות, במבטה המתעניין וכאישה אהובה על הבריות. יהודית תמיד הסתובבה בשבילי הקיבוץ עם חיוך ורצון לסייע ולעזור לכל מי שחפץ.

תהא מנוחתך עדן, ותמצאי מנוח בשלוות העולמים.